סרט המעביר יפה את הקונפליקט של שלוש בחורות ערביות בין החברה המסורתית ממנה הן באות ובין החיים החילוניים בתל-אביב. אני עוד לא ראיתי סרט כזה, שנעשה על-ידי במאית ערבייה ודובר ברובו ערבית, ועם זאת הוא חילוני ונועז כל-כך. יש בסרט עישון סיגריות ועישון חשיש, שתיית אלכוהול, חשיפה מסוימת של הגוף, וגם ייצוג הולם לקהילה הגאה. אני משער שערבי מסורתי שיצפה בסרט, אם יצפה בו, ייצא מזועזע. אבל גם זה חלק מהחיים בישראל היום וחשוב מאוד להכיר פן זה. מבחינה זו, הסרט מצליח להעביר יפה מאוד, דרך שלושת הסיפורים של שלוש הגיבורות, את הפער הקורע בין "פה" ו"שם", בין אום-אל-פחם למשל לתל-אביב.
גם מבחינה קולנועית נטו, הסרט בנוי טוב ומצליח לשמור על עניין, אם כי הוא לא מושלם ויש בו קצת בוסריות לדעתי. לא יודע להצביע בדיוק על הנקודה – הבנות משחקות מצוין, הדיאלוגים ברובם אמינים – אבל יש פה משהו לא לגמרי מלוטש, בכל זאת סרט ראשון של הבמאית, שמעוררת עניין לסרטה הבא. אבל אי מושלמות הסרט מתגמדת אל מול העיסוק הנחשוני והאמיץ שלו בסוגיות שאני לא זוכר שעסקו בהן בעבר, לא בקולנוע וגם לא הרבה מחוץ לו.
דבר נוסף ואחרון שאומר על הסרט הזה הוא, שהעישון בו פשוט אינסופי. כל רגע מודלקת סיגריה או ג''וינט. ברור שזו הדרך של הבמאית להמחיש את חיי החופש והחילוניות התל-אביבים, אבל יש בזה משהו קצת סטריאוטיפי, ובכל אופן זה יוצר סרט בעל אווירה אפלה ודקדנטית במידת מה, שאצלי העלה את השאלה, האין החיים השמרניים בכל זאת עדיפים מכמה בחינות? אף שכמובן יש להם החסרונות שלהם, כמו עודף הפטריארכליזם, הבא לידי ביטוי יפה בסרט.
חגי הופר (41) | 31/08/2017 23:32:53 | נצפה בקולנוע